אברהם אינפלד הוא אחד המורים והמנהיגים המיוחדים והמשפיעים בעולם היהודי כיום. בסיסו בירושלים, אך הוא נוסע ללא לאות לכל חלקי תבל. אברהם הקדיש קרי ארוכה ורבת פעלים כדי לעזור ליהודים למצוא משמעותושמחה בזהות היהודית שלהם. יחסו החם לחיים היהודיים ולקהילה היהודית מדבק ונותן השראה לעשרות אלפים )אם לא יותר ( להיות קשורים לעולמם היהודי וליהדותם.

החזון של אברהם על חיים יהודיים הוא חזון שבו כל אדם רשאי ויכול למצוא את סגנון הביטוי היהודי שלו או שלה במסגרת קהילה יהודית הטרוגנית ורבת פנים. הוא שמח להיות חלק מן העם היהודי ולקחת חלק במחויבותם ובתפקידם של היהודים להפיכת העולם למקום טוב יותר עבור כולם. היום אברהם עוסק במגוון פרויקטים המתמקדים בעמיות יהודית ובתיקון עולם.

ביוגרפיה
אברהם נולד בשנת 1943 ביוהנסבורג, דרום אפריקה, וגדל במשפחה ציונית מאוד בעלת תחושה חזקה של שייכות לעם היהודי. הוריו, צבי ואולגה אינפלד, היו מחנכים יהודים, אשר נפגשו בבולגריה. לשם נשלח האב צבי כדי להקים בית ספר ציוני דובר עברית. אולגה הייתה חלק מצוות המורים שצבי הביא מישראל כדי ללמד בבית הספר. בתום שליחותו בבולגריה חזר צבי עם רעייתו לדרום אפריקה ושם הקימו מספר מסגרות חינוכיות ואף לימדו בהן. אברהם היה התלמיד הראשון בבית הספר הראשון היהודי ביוהנסבורג, “המלך דוד”. בית הספר הוקם על ידי הפדרציה הציונית של דרום אפריקה בניהולו של אביו. אמו שימשה כמנהלת לימודי השפה העברית בבית הספר.

בשנת 1959 , בגיל 16 , עלה אברהם לארץ ולמד היסטוריה של עם ישראל ומקרא באוניברסיטה העברית, ומשפטים באוניברסיטת תל אביב. לאחר זמן קצר פגש את אלן כהן ובשנת 1963 הם נישאו. לאלן ולאברהם 4 ילדים, 16 נכדים ו3 נינים. מאז ועדהיום מקדיש אברהם את כול זמנו ומרצו כמחנך ומנהיג יהודי.

בשנת 1970 , לאחר שליחותו בבולטימור, מרילנד, הקים אברהם את מלי”ץ – מוסד חינוכי ללא כוונות רווח, אשר עובד עם צעירים מישראל ומהתפוצות במטרה לטפח ולחזק את הזהות היהודית כחלק ממארג פלורליסטי של חיים יהודיים ולהכיר במרכזיותה של מדינת ישראל.

אברהם גם כיהן כיו”ר ‘ערֵבים’, היה יושב ראש מייסד בפדרציית סן פרנסיסקו של תוכנית ‘עמותות’ בישראל, מנכ”ל מכון שלום הרטמןויו”ר חבר המנהלים של החוויה הישראלית בע”מ, חברה עצמאית שנוסדה על ידי הסוכנות היהודית. הוא היה דמות מרכזית בהקמת “תגלית” ושימש כמנהלה הראשון בתקופת תכנון התוכנית וביסוסה. מאז, “תגלית” עברה מהפכה ועוסקת בנסיעות של צעירים יהודים לישראל.

משנת 2002 הגיעו לישראל במסגרת תוכנית זו יותר מ 200,000- משתתפים.
בשנת 2001 עזב אברהם את מלי”ץ והחל לנסוע לקמפוסים של אוניברסיטאות מטעם “הלל”, בתמיכת הקרן לחיים יהודים בקמפוסים ובתפקיד שהוגדר – קונסול ליחסים יהודיים. מעורבותו בחיים היהודיים ויכולתו להתחבר עם צעירים היו מוצלחות ביותר, והוא נפגש עם עשרות אלפי צעירים, ביותר מ 60-קמפוסים וב 3 יבשות.

בשנת 2003 התמנה לנשיא הבינלאומי של “הלל”, ושירת בתפקיד זה עד ספטמבר. 2006 מאז שובו לישראל בינואר 2007 , הוא כיהן כנשיא קרן צ’ייס, והיה יועץ בכיר בנושא עמיות יהודית בקרן נדב. כהוקרה על תרומתו לחינוך היהודי, קיבל אברהם בשנת 2005 מהאוניברסיטה העברית בירושלים את פרס סמואל רוטברג היוקרתי לחינוך יהודי. הוא המומחה הראשון בחינוך יהודי בלתי פורמאלי שזכה בפרס זה. על עבודתו בתחום החינוך קיבל תואר דוקטור כבוד ממכללת מולנברג במאי 2006.

בחודש יוני 2010 , העניק ארגון “הלל” לאברהם את פרס הרנסנס של הלל.

בנובמבר 2017 מליץ הוציאו לאור את ספרו של אברהם אינפלד באנגלית “A Passion for  “a People

  • ביוני 2018 מליץ השיקו את “תשוקה לעם” ספרו של אברהם אינפלד בתרגום לעברית

 

ביוגרפיה של אברהם מתוך הספר “תשוקה לעם”:

מקום מושבו בירושלים, אך אברהם אינפלד הוא נוסע בלתי נלאה לכל רחבי העולם, המקדיש את הקריירה הארוכה והמכובדת שלו לסייע ליהודים למצוא משמעות ושמחה בזהויותיהם היהודיות.

אברהם נולד בדרום אפריקה והתחנך במשפחה ציונית מאוד, עלה ארצה ולמד היסטוריה יהודית ומקרא באוניברסיטה העברית בירושלים ומשפטים באוניברסיטת תל אביב. לאחר מכן הוא החל לעסוק במה שהפך לקריירה בחינוך יהודי ושימש בין השאר בתפקידי המנהיגות הבאים:

  • מנהל התכניות באולפן עקיבא.
  • שליח קהילתי ראשון בארצות הברית. שירת בבלטימור ובוושינגטון
  • מייסד ונשיא מליץ – מרכזי חינוך יהודי ציוני.
  • מנהל מכון שלום הרטמן.
  • מנהל מחלקת ארצות אירופה דוברות האנגלית בסוכנות היהודית.
  • מנהל תהליך התכנון של “תגלית” ישראל.
  • נשיא עולמי ומנכ”ל “הלל” העולמי.
  • מנהל קרן משפחת צ’ייס.
  • מנטור במכון “ראות” לתיקון עולם ועמיות יהודית.
  • יושב ראש “הלל” ישראל.

מתוך הוקרה לתרומותיו לחינוך יהודי קיבל אברהם את הפרס היוקרתי על שם סמואל רוטברג לחינוך יהודי מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים; הרנסנס מטעם “הלל”; דוקטורט לשם כבוד מקולג’ מולנברג; ודוקטורט לשם כבוד מהיברו יוניון קולג’.